<h1>אבודרהם תפילת פורים</h1>
<h2>דף יז:</h2>
תניא הימים הכתובים במגילת תענית, הם ולפניהן ולאחריהן אסורים. שבתות וימים טובים, הן אסורין, ולפניהם ולאחריהם מותרין. מה הפרש בין זה לזה, הללו דברי תורה, ואין צריכין חיזוק, והללו דברי סופרים וצריכין חיזוק. והאידנא בטלה מגילת תענית, כדאיתא בפרק קמא דראש השנה (י"ח ע"ב) ומה שנהגו להתענות בי"ג באדר, והוא יום שלפני פורים, וחנוכה ופורים לא בטלו, יש לומר, כדאמרינן בפרקא קמא דראש השנה, גבי תענית של צום גדליה, דדברי קבלה כדברי תורה דמי, ואין להם פנים ואחור, הלכך הוי פורים כדברי תורה, ומלפניו מותר.
כתב בעל ספר המצות הקטן, מנהג פשוט בכל ישראל, שלא להתענות ושלא לומר תחנונים בניסן, ואם יתענה יתענה בצנעא, עד כאן. והכי איתא במסכת סופרים. ומיהו ברוב המקומות בספרד נהגו לומר תחנונים בחודש ניסן.
